שְגִיאוֹת-כְּתיב וּשְגִיאוֹת-כְּתִיבָה
שגיאות-כתיב קיימות ומוכרות אצל ילדים ובוגרים בעלי קשיי-למידה שונים: בראשית תהליך רכישת השפה הכתובה, ילדים רבים מראים שגיאות כתיב. עם הזמן, השגיאות פוחתות, והילדים לומדים לכתוב ללא שגיאות, לשים לב ולהבחין במרכיבים החזותיים של המילה ולאיית נכון. כבר בתחילת התהליך ניתן לאתר ילדים שיכתבו בשגיאות: אלה המעתיקים בשגיאות, ואלה שלא מפנימים כתיב נכון באמצעות התנסויות חוזרות ושינון. מקורן של שגיאות-כתיב יכול להיות בליקויים בזכרון חזותי, בליקויים בשיחזור חזותי, ובליקויים באינטגראציה (תיכלול) של מידע וביצוע: ליקויי אינטגראציה וויזואלית-מוטורית (ליקויים בתיאום עין-יד) וליקויים בתיאום חזותי-שמיעתי-מוטורי (ליקויים גראפומוטוריים) הם סיבה מוכרת לשגיאות כתיב שממשיכות ללוות תלמידים ובוגרים. ילדים בעלי שגיאות כתיב צריכים לקבל "אישור לכתוב בשגיאות", לפתח אחריות לתת את כתב-היד שלהם לבדיקה לפני שהם מוסרים עבודה בכתב-יד, ולדעת שלעתים השגיאות מנמיכות את תיפקודי הכתיבה שלהם, וייתכנו אף מצבים של עיוות שמקשה על הבנת הכתוב. לא מומלץ להכביד בתירגול. לעתים השגיאות פוחתות במשך השנים. בכל מקרה חשוב להסתמך על המלצות אבחון ליקויי-למידה. שגיאות כתיבה הן טעויות, הנובעות מן הקושי לבצע פעולה מתוכללת: המאמץ הנדרש בכתיבה עלול לעוות את הידע באיות. מצב כזה מוכר אצל תלמידים המתקשים לבצע מיומנויות מורכבות. במקרים כאלה מומלץ לאפשר לילד או לתלמיד הבוגר - לכתוב, ולשעתק (להעתיק את הכתוב ללא-שגיאות) עבורו. בשפה זרה (אנגלית, למשל) השגיאות רבות ומשמעותיות, כמו בשלבים הראשונים של לימוד הכתיבה בשפת-האם. מסיבה זו מופנים תלמידים רבים לאבחון מאוחר ע"י מורים לאנגלית המכינים אותם לבחינות הבגרות.
שגיאות-כתיב קיימות ומוכרות אצל ילדים ובוגרים בעלי קשיי-למידה שונים: בראשית תהליך רכישת השפה הכתובה, ילדים רבים מראים שגיאות כתיב. עם הזמן, השגיאות פוחתות, והילדים לומדים לכתוב ללא שגיאות, לשים לב ולהבחין במרכיבים החזותיים של המילה ולאיית נכון. כבר בתחילת התהליך ניתן לאתר ילדים שיכתבו בשגיאות: אלה המעתיקים בשגיאות, ואלה שלא מפנימים כתיב נכון באמצעות התנסויות חוזרות ושינון. מקורן של שגיאות-כתיב יכול להיות בליקויים בזכרון חזותי, בליקויים בשיחזור חזותי, ובליקויים באינטגראציה (תיכלול) של מידע וביצוע: ליקויי אינטגראציה וויזואלית-מוטורית (ליקויים בתיאום עין-יד) וליקויים בתיאום חזותי-שמיעתי-מוטורי (ליקויים גראפומוטוריים) הם סיבה מוכרת לשגיאות כתיב שממשיכות ללוות תלמידים ובוגרים. ילדים בעלי שגיאות כתיב צריכים לקבל "אישור לכתוב בשגיאות", לפתח אחריות לתת את כתב-היד שלהם לבדיקה לפני שהם מוסרים עבודה בכתב-יד, ולדעת שלעתים השגיאות מנמיכות את תיפקודי הכתיבה שלהם, וייתכנו אף מצבים של עיוות שמקשה על הבנת הכתוב. לא מומלץ להכביד בתירגול. לעתים השגיאות פוחתות במשך השנים. בכל מקרה חשוב להסתמך על המלצות אבחון ליקויי-למידה. שגיאות כתיבה הן טעויות, הנובעות מן הקושי לבצע פעולה מתוכללת: המאמץ הנדרש בכתיבה עלול לעוות את הידע באיות. מצב כזה מוכר אצל תלמידים המתקשים לבצע מיומנויות מורכבות. במקרים כאלה מומלץ לאפשר לילד או לתלמיד הבוגר - לכתוב, ולשעתק (להעתיק את הכתוב ללא-שגיאות) עבורו. בשפה זרה (אנגלית, למשל) השגיאות רבות ומשמעותיות, כמו בשלבים הראשונים של לימוד הכתיבה בשפת-האם. מסיבה זו מופנים תלמידים רבים לאבחון מאוחר ע"י מורים לאנגלית המכינים אותם לבחינות הבגרות.
