שְגִיאוֹת-כְּתיב וּשְגִיאוֹת-כְּתִיבָה
שגיאות-כתיב קיימות ומוכרות אצל ילדים ובוגרים בעלי קשיי-למידה שונים: בראשית תהליך רכישת השפה הכתובה, ילדים רבים מראים שגיאות כתיב. עם הזמן, השגיאות פוחתות, והילדים לומדים לכתוב ללא שגיאות, לשים לב ולהבחין במרכיבים החזותיים של המילה ולאיית נכון. כבר בתחילת התהליך ניתן לאתר ילדים שיכתבו בשגיאות: אלה המעתיקים בשגיאות, ואלה שלא מפנימים כתיב נכון באמצעות התנסויות חוזרות ושינון. מקורן של שגיאות-כתיב יכול להיות בליקויים בזכרון חזותי, בליקויים בשיחזור חזותי, ובליקויים באינטגראציה (תיכלול) של מידע וביצוע: ליקויי אינטגראציה וויזואלית-מוטורית (ליקויים בתיאום עין-יד) וליקויים בתיאום חזותי-שמיעתי-מוטורי (ליקויים גראפומוטוריים) הם סיבה מוכרת לשגיאות כתיב שממשיכות ללוות תלמידים ובוגרים. ילדים בעלי שגיאות כתיב צריכים לקבל "אישור לכתוב בשגיאות", לפתח אחריות לתת את כתב-היד שלהם לבדיקה לפני שהם מוסרים עבודה בכתב-יד, ולדעת שלעתים השגיאות מנמיכות את תיפקודי הכתיבה שלהם, וייתכנו אף מצבים של עיוות שמקשה על הבנת הכתוב. לא מומלץ להכביד בתירגול. לעתים השגיאות פוחתות במשך השנים. בכל מקרה חשוב להסתמך על המלצות אבחון ליקויי-למידה. שגיאות כתיבה הן טעויות, הנובעות מן הקושי לבצע פעולה מתוכללת: המאמץ הנדרש בכתיבה עלול לעוות את הידע באיות. מצב כזה מוכר אצל תלמידים המתקשים לבצע מיומנויות מורכבות. במקרים כאלה מומלץ לאפשר לילד או לתלמיד הבוגר - לכתוב, ולשעתק (להעתיק את הכתוב ללא-שגיאות) עבורו. בשפה זרה (אנגלית, למשל) השגיאות רבות ומשמעותיות, כמו בשלבים הראשונים של לימוד הכתיבה בשפת-האם. מסיבה זו מופנים תלמידים רבים לאבחון מאוחר ע"י מורים לאנגלית המכינים אותם לבחינות הבגרות.
שגיאות-כתיב קיימות ומוכרות אצל ילדים ובוגרים בעלי קשיי-למידה שונים: בראשית תהליך רכישת השפה הכתובה, ילדים רבים מראים שגיאות כתיב. עם הזמן, השגיאות פוחתות, והילדים לומדים לכתוב ללא שגיאות, לשים לב ולהבחין במרכיבים החזותיים של המילה ולאיית נכון. כבר בתחילת התהליך ניתן לאתר ילדים שיכתבו בשגיאות: אלה המעתיקים בשגיאות, ואלה שלא מפנימים כתיב נכון באמצעות התנסויות חוזרות ושינון. מקורן של שגיאות-כתיב יכול להיות בליקויים בזכרון חזותי, בליקויים בשיחזור חזותי, ובליקויים באינטגראציה (תיכלול) של מידע וביצוע: ליקויי אינטגראציה וויזואלית-מוטורית (ליקויים בתיאום עין-יד) וליקויים בתיאום חזותי-שמיעתי-מוטורי (ליקויים גראפומוטוריים) הם סיבה מוכרת לשגיאות כתיב שממשיכות ללוות תלמידים ובוגרים. ילדים בעלי שגיאות כתיב צריכים לקבל "אישור לכתוב בשגיאות", לפתח אחריות לתת את כתב-היד שלהם לבדיקה לפני שהם מוסרים עבודה בכתב-יד, ולדעת שלעתים השגיאות מנמיכות את תיפקודי הכתיבה שלהם, וייתכנו אף מצבים של עיוות שמקשה על הבנת הכתוב. לא מומלץ להכביד בתירגול. לעתים השגיאות פוחתות במשך השנים. בכל מקרה חשוב להסתמך על המלצות אבחון ליקויי-למידה. שגיאות כתיבה הן טעויות, הנובעות מן הקושי לבצע פעולה מתוכללת: המאמץ הנדרש בכתיבה עלול לעוות את הידע באיות. מצב כזה מוכר אצל תלמידים המתקשים לבצע מיומנויות מורכבות. במקרים כאלה מומלץ לאפשר לילד או לתלמיד הבוגר - לכתוב, ולשעתק (להעתיק את הכתוב ללא-שגיאות) עבורו. בשפה זרה (אנגלית, למשל) השגיאות רבות ומשמעותיות, כמו בשלבים הראשונים של לימוד הכתיבה בשפת-האם. מסיבה זו מופנים תלמידים רבים לאבחון מאוחר ע"י מורים לאנגלית המכינים אותם לבחינות הבגרות.
תגובה 1:
תודה רבה על המידע.
אני חושב שהיום אנו נתקלים יותר בילדים אשר כותבים עם שגיאות כתיב. אני רואה את זה במיוחד בהבדלים בין בני בן ה18 לעומת בני הצעיר שהוא בן 9.
שניהם עברו אבחון דידקטי בצפון הארץ אצל מאבחנת מקצועית, שניהם קיבלו במשך הלימודים עזרה ממורים פרטיים (בני הצעיר מקבל עדיין) כאשר היו צריכים.
שניהם היו צריכים לקבל הארכת זמן לעומת זאת רק בני הצעיר קיבל אפשרות למבחנים בעל פה בגלל שגיאות הכתיב הרבות.
הדבר היחיד שהיה שינוי בניהם זה שבני הגדול אחרי בית ספר היה יושב ומכין שיעורים ועד שהוא לא היה מסיים אותם, ואני או אישתי היינו עוברים עליהם. הוא לא היה יכול לצאת עם חברים. לעומת זאת בני הצעיר אינו יושב ישר אחרי בית ספר על שיעורים כי כמובן שיש לו פלאפון כמו כולם אצלו בכיתה, ומחשב ולכן הוא דבר ראשון רץ לשבת על המחשב והפלאפון וככה מתקשר עם חברים. אנו מנסים להושיב אותו יותר על השיעורים ורק לאחר מכן לקבל שעות מחשב, על מנת ששגיאות הכתיב שלו ישתפרו.
הוסף רשומת תגובה